יום חמישי, 8 בנובמבר 2007

עבודה לפי תפוקה, לא שעות. האמנם?

משפט פופלרי בקרב עובדים ומנהלים לרוב הוא, שעבודה נמדדת לפי התוצאה בשטח, השלמת המשימה בצורה טובה ואיכותית, יש המגדילים לומר תוך כדי עבודת צוות, ולא לפי השעות שהעובד נותן. פופולרי מאוד, בעיקר בגלל שהוא לעיתים רחוקות מגיע לידי אפשרות ביצוע (כולם עובדים יותר מהשעות המקובלות בהייטק גם ככה) - כל שכולם ממשיכים להאמין בו.

אני לא בטוח בנכונות המשפט ולפי דעתי הוא יועמד לבדיקה יותר ויותר בשנים הקרובות, בעיקר עקב האפשרות של עבודה מרחוק, מהבית, בזמנו הפנוי של העובד ובשעות הנוחות שלו. הבדיקה תוכיח מי באמת יכול לעמוד בתנאי המשפט, ולהוכיח את עצמו כעובד מקצועי ורציני ומנהל שמאציל סמכויות וסומך על אנשיו. כמובן, שגם למנהל כזה יהיו עובדים שלא יכולים לעבוד או שעובדים פחות טוב בסביבה כזו. על כך בפוסט אחר.

הבעיה האמיתית מתעוררת כמו רבות וטובות מחברותיה, בזמן משבר. העובד מילה את משימותיו, עומד בזמנים, מספר הבאגים קטן עד לא קיים. הצוות, מצד שני, בצרות. התוכנה מתאחרת, החבר'ה טוחנים שעות ומנסים להגיע בזמן למטרה. כולם עובדים קשה. אתם מכירים את הסוטאציה.

ומה הבחור שלנו צריך לעשות? 9-10 שעות עבודה, האם עליו להשאר? אין לו משימות כרגע (אולי יגיעו בקרוב, אולי לא). השעה כבר מאוחרת. הוא עזר כל היום לאחרים. האם גם הוא צריך להשאר 12 שעות? האם הוא צריך לשאול פעם אחת, ואם אין כרגע משהו, ללכת? האם הוא צריך להגדיל ראש ולהתחיל לעזור לאנשים, לחפש עוד ועוד באגים כאילו אין מחר? עד מתי?

ואם אתם עונים כן, אז כיצד אתם דואגים לאיזון עבודה\חיים (work life balance) של האנשים? אם בכל משבר ובכל עת לחוצה חייבים להשאר (הרי תמיד מישהו בצוות יתקל בבעיות, לא?) הרבה שעות בכל מקרה, מדוע להתאמץ ולגמור הכל בזמן מראש? ואפילו אם כן - כיצד סביבה כזו תשפיע על מצב הרוח של העובד.

אמממ. עדיין אין לי פתרון טוב, אני חייב להודות. יכול להיות שזה מצב ביניים, שההתנהגות תלויה בעובד ובמנהל עצמו. או ביחסים שלהם, או במטרות של העובד, וכו'. אבל מה שבטוח, שמבחינתי, עוד סיסמה נעלמה.

אין תגובות: