‏הצגת רשומות עם תוויות עובדים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עובדים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 4 במרץ 2009

אנשי צוות פוגעניים – מה עושים?

לאחרונה עלו לדיון בכמה מקומות שונים רעיונות שקשורים לאנשי צוות גרועים (אולי גרועים זו מילה חריפה.. פוגעניים?), איך מזהים אותם, מה עושים איתם, ומתי. באמת מענין שרוב החומר בענייני איכות עובדים מתעסק בעובדים טובים ומצויינים, איך משיגים אותם, איך משאירים אותם, איך מנהיגים אותם וכו’.. ודי מתעלמים מהצד השני של המשוואה (כאילו הוא לא מספיק חשוב, וכאילו הוא לא משפיע על הצד הראשון..)

פודקאסט 43 בסטאק אוורפלו מדבר על זה, וג’ף ארטווד מדבר על זה בבלוג שלו (כמובן שג’ף הוא חלק מהסטאק, אז זה לא כל כך מפתיע) ומדגים עד כמה איש צוות גרוע אחד יכול להשפיע על כל הצוות.

הפוסט שלו מבהיר משהו אחד מאוד מענין ומדאיג – לא שאיש צוות אחד לא פעיל, מבואס, עצלן, פוגע באיכות של כל הצוות משום שלמעשה הוא לא מתפקד, אלא בגלל שיש נטייה כלשהי של אנשי הצוות להתחיל להתנהג כמו איש הצוות השלילי.. ז”א – במקום איש אחד עם ויברציות רעות אתם מקבלים צוות שלם כזה, ומשם והלאה זה ממשיך.

נכון, הניסוי נעשה על קבוצות קטנות, ונכון, כולנו יודעים עד כמה ניסויים מוכיחים דבר אחד ולמחרת ניסוי אחר מוכיח דבר אחר – אבל אני מאמין שבמקרה הזה, מנסיון העבר, איש צוות מבואס, רואה שחורות, עצלן (או כל אחד מהנ”ל שמופיע בצורה חזקה מספיק או באדם חזק מספיק) הופך את העבודה הצוותית לקשה, איטית וחסרת יעילות – ואנשי הצוות גם הם הופכים להיות רואי שחורות, פגועים וחסרי מוטיבציה.

אז בהנחה שזיהיתם אדם כזה בצוות. בהנחה שהנזק הכללי שהוא עושה גדול מהתרומה, או במילים אחרות – לצוות עדיף בלעדיו. מה עושים? מפטרים? מעבירים לצוות אחר? תוכנית השתפרות?

אני רוצה דווקא להתמקד באפשרות הראשונה, משום שזו הקשה ביותר. אם החברה שלכם קטנה (אין לאיפה להעביר), אתם חושבים שהאדם פשוט לא מתאים (ואתם די בטוחים שהבעיה אינה דווקא בכם..), או שפשוט אי אפשר להעביר. אם ניסיתם תוכנית השתפרות (ובטוח שניסיתם, כי אתם מנהלים טובים שלא מוותרים בקלות), מה עושים עכשיו?

לא קל. אף אחד לא אוהב לפטר. לפעמים גם לא תקבלו אף “תקן” להחליף את האדם, ויש לכם משימות לעמוד בהן. אני מתפתה לכתוב שאם תפטרו את העובד ובעקבות זאת לא תעמדו במשימות, אז או שאתם לא יודעים לתכנן נכון (ובכל מקרה לא הייתם עומדים בלו”ז) או שלא הקשבתם – הרי אמרתם שהאדם תורם פחות מהנזק שהוא גורם.. אבל אני לא כותב את זה – משום שלעיתים האדם מוכשר מאוד ביום יום, אבל הנזק המצטבר שלו פשוט נורא. זה נדיר, אבל שימו לב – אני די בטוח שרובכם יגיד את זה, וזו הנקודה החשובה ביותר בזיהוי – האם האדם הזה אכן תורם פחות מאשר גורם?

אז כן, לא קל. וכן, אלו חיים של אדם, ובכלל, כל הקשיים האלו דווקא טובים להחלטה כזו – ואתם צריכים לחשוב טוב טוב לפני הפעולה, לא משנה מה התוצאה שלה. להשאיר אדם לא טוב יכול לגרום לכם להכשל, לאנשים לעזוב, לאיכות המוצר שלכם להפגע, ובסופו של דבר, לשלוח את כולכם הביתה (ושכל אחד יחליט מה התוצאה הרעה ביותר בשבילו). אותו דבר אם תפטרו את האדם הלא נכון, בזמן הלא נכון, בצורה הלא נכונה. מי אמר שניהול זה קל?

אבל בסופו של דבר, אתם מנהלים, והאחריות היא שלכם. צריך להיות גבול מאוד ברור לנחמדות בניהול. אחרי שניסיתם הכל, הצעתם את כל מה שיכולתם, וכל הכיוונים נכשלו – אל תשארו עם אנשים שגורמים לצוות שלכם נזק. אל תשארו עם רואי שחורות, אנשים שתקרת הניהול שלהם כה גבוה שעליכם “להלחם” בהם כל יום מחדש, וגרוע מזה – אנשי הצוות שלכם צריכים לעשות זאת אפילו אם הם אינם מבינים שהם נלחמים. שחררו אותם, שחררו אתכם, שחררו את הצוות שלכם ואפשרו לכולם להגיע למקום שכיף לעבוד בו, טוב להיות בו, הוא מוצלח ומביא לתוצאות לא טובות, אלא מצויינות.

יום ראשון, 18 בינואר 2009

גיוס אנשים - על מה להסתכל כשמראיינים עובדים

בחירת עובדים היא חלק קריטי, אולי הקריטי ביותר, לתפקוד נכון ואופטימלי של צוות. אפילו המשפט גיוס עובדים קשה לי בקונוטצייה הזו - אני מסתכל על התהליך כבחירת אנשים, או שותפים, לדרך. מבחינתי אין הרבה הבדל בין גיוס של איש צוות לאחד הצוותים תחתי, בין גיוס מנכ"ל לנהל חברה שבבעלותי, ובין בחירה של הבוס שתחתיו אני ארצה לעבוד - בכל מקרה הבחירה היא באנשים שאני רוצה לעבוד איתם, אנשים שהיום אני תחתיהם ומחר מנהל אותם. האנשים הטובים ביותר שעבדתי איתם התחלפו איתי מספר פעמים.

כשאני מראיין אנשים המיועדים להיות שותפים שלי, אני מסתכל על שלושה דברים:

  1. ההיסטוריה: מה האדם עשה בעברו (קורות חיים), אילו הישגים כבר הושגו, איזה ידע נצבר, כמה חברות הוא עבר וכמה זמן נשאר בכל חברה. מה היו הסיבות למעבר, מה היו הסיבות לבחירה בכל חברה או תפנית מקצועית. אני לומד כמה מהר האדם נכנס לדברים חדשים, איך הוא מתאקלם, איך הזיכרון שלו ולאיזה עומק (בעיקר טכנולוגי) הוא ירד בחברות הקודמות. כמובן שאם זו עבודה ראשונה החלק הזה פחות עקרוני. אם העובד סטודנט אפשר לשאול על קורסים ספציפיים בלימודים.
  2. הווה (הידע הנוכחי): מעבר למה שהיה, מה האדם יודע עכשיו על המקצוע המיועד, בפרקטיות, ואיך הוא יתחיל לתפקד מחר. אם זה מתכנת - עד כמה הוא מבין בטכנולוגיה המדוברת? אם הוא איש שיווק - מה המצב בשוק המיועד, מה הוא היה עושה עם הוא כבר היה בתפקיד החדש, וכו'. לעיתים קרובות, בעיקר אצל אנשים מנוסים מאוד, אני פוגש אנשי מקצוע לשעבר - שההסיטוריה שלהם מרשימה מאוד אבל הידע הנוכחי הרבה פחות - הם שקעו בדרך, הפסיקו ללמוד, הפסיקו להתענין. אני חושב שזה מצביע על אופי מאוד מסויים שכדאי להזהר ממנו, וכן על הטרנד של הגרף - אם אני מגייס אותם בשביל ידע מאוד מסויים שיש להם ואני צריך - זה יכול להתאים, אחרת - כנראה שלא.
  3. האישיות: כאן אני קצת יותר זורם. לפעמים אני בודק דברים מסויימים שהתפקיד דורש (לדוגמא, עצמאות, יכולת מוטיווציה וכו') ולפעמים אני משתמש בתחושות שאני מקבל מכל הראיון כולו - האם השיחה זרמה? האם הרגשתי בנוח? כמו בפגישה ראשונה, אני צריך להסתדר טוב עם האנשים שאני עובד, וחוץ מאשר מקצועיות יש הרבה משקל להרגשה ולאופן בו אנחנו משוחחים. אני מסתכל על הכנות שאדם מודה בטעויות עבר או בדרבים שאינו יודע, עד כמה הוא נלחם לתת תשובה כשהוא נתקל בקיר ואיך המחשבה עובדת (אם בכלל).

יום שבת, 3 בינואר 2009

5 עיצות למנהל מתחיל

למנהלת בראשית דרכה יש הרבה ללמוד. מאדם שאחראי על עצמה (ולרוב די טובה בזה) היא הופכת להיות בעלת אחריות על זמנים של אחרים, על תוכניות שלא היא יכולה למלא, על אנשים שמסתכלים עלי בצפיה. המעבר הראשון הזה הוא אחד הקשים ביותר לאישה טכנית בדרכה למעלה..

ניסיתי לחשוב מהם חמשת הטיפים החשובים ביותר שאפשר להציע למנהלת צעירה בראשית דרכה. חלק מהטיפים נכונים לכל מנהלת חדשה בתפקיד, חלקם בעיקר למנהלות חדשות:

  1. אנשים שונים. עד עכשיו ניהלת את עצמך, וכנראה היית די טובה בזה. אנשים אחרים עובדים בצורות שונות מהדרך המצויינת שהרגלת את עצמך בה. חלקם עושים אפילו עבודה מצויינת בדרך האחרת משום שהיא מתאימה להם. חלקם עובדים בצורה לא יעילה וירצו ללמוד ממך, ואת חלקם לעולם לא תצליחי ללמד. הדבר החשוב ביותר להבין זו העובדה הזו שכולם שונים. אחד מהדברים החדשים שתצטרכי ללמוד הוא ללמוד לעבוד בשיטות שונות.
  2. קחי את הזמן להבין את הסביבה שלך. אם את מתקדמת בתוך הצוות שלך - להבין טוב את החלקים שלא נגעת בהם עד עכשיו, אם זה צוות חדש - את הטכנולוגיה, את הדרך בה דברים עבדו עד עכשיו, את המטרות ואת מצב הצוות - גם בתוך הפרוייקט (לוחות זמנים, בעיות, פתרונות וכו') וגם את מצב הרוח הכללי של האנשים.
  3. אל תתחילי בשינוי, תתחילי בהאזנה. תלוי בזמן שיש לך, אבל בסובלנות, תני לעצמך לפחות שבועיים של לימוד האנשים, הפרוייקט, טעויות העבר, איך התמודדו איתן, מי האנשים שאת עובדת איתם. הזמן הזה חשוב לא רק ללימוד אמיתי, אלא גם לתת לאנשים הרגשה שמאזינים להם ומתחשבים במה שהם אומרים. אחרי שאת מבינה את המצב, חשבי יחד איתם על השיפורים שאת רוצה לעשות, אם בכלל.
  4. עם ההתחשבות בנקודה מספר 3, אל תשכחי שבשורה האחרונה, את המנהלת וזוהי אחריות שלך לגרום לדברים לעבוד. תוך כדי שאת חושבת על הנקודות הנ"ל, תעשי מה שאת חושבת שחייבים לעשות, אל תפחדי מיד קשה ומלקיחת החלטות קשות נגד הדיעה הכללית אם את בטוחה בהן.
  5. דברי עם האנשים שלך על נושאים כלליים, אני ממליץ על פגישה חודשית עם כל אחד, כדי לתת להם זמן לדבר על כל דבר שהם רוצים. לא על לוחות זמנים ולא על באגים, לא על דברים טכניים שביום יום, אלא על התהליכים, על הדרך שבה את מנהלת. מטרה היא לפתוח ערוץ חופשי עם האנשים שלך.

יום שלישי, 4 בנובמבר 2008

נראות (visibility) של עובדים

נושא הנראות של עובדים בכל חברה שהיא אינה סטארט-אפ גארג'י (זאת אומרת, בגדול, מעל 5 אנשים) הוא נושא שעולה מחדש כמעט עם כל צוות שאני עובד איתו. ללא קשר לאיכות הטכנולוגית\טכנית\מקצועית של הצוות - למרות שיש טעות נפוצה שאנשים טובים עובדים וזה כל מה שחשוב להם.

ככל שהזמן עובר ואני פוגש יותר צוותים כאלה, אני מבין שהדרך להתמודד עם בעית הנראות היא ישירה וישרה. תמיד נמצא המתכנת שיעלה את השאלה הכאילו ברורה, כאילו מתחכמת, שאלה שלכאורה אני לא יכול לנצח עם תשובה מספיק טובה: "אם אני עובד הרבה שעות, עובד טוב, עובד מקצועי - האם אני צריך לעבוד פחות כדי שידעו מה אני עושה?".

והתשובה שלי היא להפתעתו, כן. האירגון צריך לדעת מה האירגון עושה. על מה אנשים עובדים, איך הם מתקדמים, מה הסיכונים, מה הן הדרכים לא לעשות את אותן טעויות שוב ושוב. איך האירגון מתמודד, כמה הוא שואל, איך הוא מתמודד עם שאלות קשות ואיך מגיעים לתשובות טובות - כל אלה הן שאלות מצויינות -  יש אירגונים שעושים את זה טוב ויש כאלו שפחות. יש שיטות פיתוח שמבקשות יותר דיווח ויש כאלה שפחות - אבל עדיין לא פגשתי צוות שבו כל אחד עושה מה שהוא רוצה ולא מדבר עם האחרים. זה לא צוות, זו קבוצה של משוגעים.

אחד מתפקידי כמנהל היא לאפשר למתכתנים לתכנת יותר ולדווח פחות. לצמצם (לא להעלים! זה לא אפשרי והרבה פעמים לא רצוי) את הביקורקטיה למינימום ואת הזמן הטכני למקסימום. מצד שני, אחד מתפקידי כמנהל הוא לגדל אנשים, לעזור להם להתפתח ולעזור להם ללמוד. את זה אני יכול לעשות רק אם אני יודע הרבה מאוד על מה הם עושים ואיך הם עושים את זה - ובשביל זה אני חייב נראות.

איך משיגים נראות?

  • שולחים סטטוס קבוע (לא חד פעמי) על דברים חשובים, עדיף לפני שהמנהל מבקש. חושב מאוד שהסטטוס יהיה קבוע מתחילת הטיפול בבעיה (או מהרגע שהיא הפכה לחשובה) על הסיום, לא קטעים מסויימים. המנהל חייב לסמוך על הדיווח שלכם.
  • האימיילים שלכם צריכים להיות ברורים. המנהל קורא הרבה תכנים והרבה סטטוסים, ולא תמיד מבין תוך שנייה על מה מדובר. אם אתם מוסיפים למנהל עוד עבודה ("לך אחורה ותקרא על מה מדובר") אתם אולי צודקים, אבל אתם רק גורעים מכמות הזמן שהמנהל שלכם יכול לטפל בכם. הסבירו מה המצב, מה הבעיה, ומה הסטטוס הנוכחי - אם שום דבר לא ממש השתנה, לא קורה שום דבר אם אתם עושים copy&paste, בשביל זה המציאו את זה.
  • דברו בישיבות על מה אתם עושים - בין אם זו ישיבה שבועית או scrum יומי. אל תנסו להעביר את הזמן שלכם - הוא שלכם, תשמתשו בו.
  • דברו גם במטבח, בצהריים, מתי שאפשר ונוח - על מה עשיתם, מה ראיתם. אף פעם אי אפשר לדעת מי שומע ואיך זה ישחק לטובתכם.
  • הגיבו מהר - אם המנהל שלכם מבקש משהו - מהירות התגובה חשובה - אתם נראים מקצועיים יותר (לא הייתם צריכים ללכת לחפש אחרי התשובה), שירותיים יותר (כן, גם מתכנתים הם נותני שירות) וזמן התגובה גם מרמז על אופי העבודה שלכם.

איך לא להשיג נראות? אל תשלחו אימייל בלילה רק כדי להראות שהייתם עד מאוחר. צוותים טובים עובדים לפי תפוקה, ולא בהכרח לפי שעות. אני תמיד זוכר את החבר'ה שהיו מגיעים 5 שעות אחרי בבוקר (כן, היו תקופות שהייתי מגיע ב6 בבוקר לעבודה), ויוצאים שעה אחרי - רק כדי לשלוח מייל שאומר שהם לבד בעבודה. אל תשלחו רק מיילים שאנשים מודים לכם על עבודה טובה (למרות שזה חשוב) - בלי לשלוח את כל השירשור לפני זה. אם אתם רוצים שידעו מה אתם עושים תשתפו אנשים בשירשורים החשובים (כנראה שאני כמנהל ממילא רוצה לדעת על שירשור חשוב) ואני כבר אראה את התודות שאתם מקבלים ואת הדרך שבה אתם עובדים.

יום שני, 3 בדצמבר 2007

זיהוי מובילים בצוות שלך

לזיהוי המובילים בצוות יש הרבה מאוד חשיבות בניהול הצוות ביום יום ולטווח הארוך. עצם הרצון למצא את המובילים גורם למנהל לכמת ולהגדיר מה הוא מוביל בצוות, כימות שנעשה במודע תוך מחשבה ולא כענן כללי של "תחושה" של מובילים או הגדרת המובילים ע"י הצוות, או לפי תפקיד רשמי. היתרון השני הוא בהשקעה בשימור העובדים, בקידומם, והערך המוסף של העברת העובדים האלה לאותו דף של המנהל.

אז מי הם המובילים? כמובן שאין תשובה אחת טובה. ההכדרה תלויה בחוזקות ובחולשות של המנהל (במקרה האידיאלי העובדים המובלים ישלימו את המנהל), של הצוות (כנ"ל) ושל הקבוצה או החברה. ייתכן שהם יהיו מובילים חברתיים בחברה שזקוקה למוראל גבוה או שמסתמכת על עבודת צוות, או אנשים שמוסיפים שלווה ורוגע בחברה פרועה וחסרת מנוחה. לעיתים רחוקות הם לא יהיו גם מובילים בעלי יכולת טכנית גבוהה - משום שהמסר במקרה כזה עלול להיות בעייתי מאוד ולהראות על העדפה לא מוצדקת, סדר עדיפויות קלוקל ונפוטיזם.

כיצד בכל זאת מזהים את המובילים?

מתחילים באיסוף התכונות הנדרשות, כששמים לב על ביצועים ולא על פוטנציאל. (כן, אם העובד יכול הרבה אך עקב דרישות התפקיד לא התאפשר לו להיות בולט, הוא אינו יכול להיות כזה, עדיין. אם זה מטריד את המנהל, עליו לדאוג לשינוי תפקיד בשלב הבא, למקום שיאפשר לעובד להציג את יכולתו). כדאי להכניס את הדרישות מלמעלה עד למטה -> דרישות האירגון (אם קיימות כאלו), האתיקה של האירגון, דרישות הקבוצה ודרישות הצוות. כדאי לעבור על דרישות טכניות וחברתיות. השלב השני הוא לכמת - אפילו בניקוד - את הדרישות, לתת משקלים ולאפשר סיכום (EXCEL יכול לעזור מאוד בשלב הזה). אח"כ מכניסים את הנתונים, והציום המתקבל מרמז על המובילים.

יש שיטענו שהתהליך הזה מספרי מדי, ולא מספיק אישי. יכול להיות, אם כי נראה לי שכימות התהליך ע"י המנהל הוא הוא הנופך האישי שחסר. צריך להזהר מעודף אישיות בתהליך כדי זהות את המובילים האמיתיים ולא את אלו שהמנהל מעדיף, משום שאלו לרוב יהיו האנשים הדומים למנהל ולא המשלימים אותו.

ומה עושים עם עובדים חדשים יחסית?

מה כדאי לעשות עם עובד חדש יחסית שמראה יכולות ותכונות של עובד מוביל? האם להכניס אותו לתוך המעגל המובחר?

עדיף שלא. כדאי לתת לעובד חדש זמן כדי להוכיח את עצמו ולא לאפשר רושם מהיר שעלול להיות מטעה. כדאי גם לאפשר לעובד ליצור סביבו את ההילה של המוביל באופן טבעי, דבר שיקל על המנהל להעבירו לתוך הקבוצה הזו באופן רשמי יותר, ואפילו לקבל על זה נקודות זכות ("כאן מקדמים אנשים שמגיע להם"). בנוסף המנהל מאפשר לעצמו אפשרות קידום כלשהי לאנשים מוצלחים לתוך המעגל.