יום ראשון, 23 בנובמבר 2008

ניהול תחת לחץ - בוא נשמע את הסטטוס

מקרה קשה של ביצה ותרנגולת בניהול הוא המקרה של הלחץ בסוף פרוייקט, או מכל סיבה כלשהיא של איחור בלו"ז, הרצון של ההנהלה בשליטה, והיכולת של הגוף המבצע (== המתכנת) לעשות את שניהם (לעבוד מהר וביעילות ולתת סטטוס).

יצא לי לעבוד לאחרונה במספר פרוייקטים שכללו 3 שעות (3-4 פגישות של חצי שעה עד שעה כל אחת, ועוד עדכונים שוטפים) של דיווחים. עם לא היו שעות נוספות, זה כמעט חצי יום עבודה שנעלם למטרת דיווחים על למה העבודה לא מתקדמת מהר מספיק.. ברור כשמסתכלים על זה ככה זה נראה מגוחך, אבל למה באמת זה קורה?

יש שתי סיבות לרצון ההנהלה לקבל דיווחים מדוייקים ושוטפים. אחת היא חוסר ביטחון בצוות (וצורך לבדוק על כל צעד ושעל האם הם עושים את הדבר הנכון) והשניה היא צורך אמיתי לקבל את הסטטוס כדי לנהל סיכונים, למצא צווארי בקבוק ולשחרר אותם, לתכנן ולסנכרן תוכניות ופרוייקטים מקביליים וכו'. אבל איך מנהלים את המערכתבצורה כזו שתפגע פחות בעבודה?

הדבר הראשון היא בחירה נכונה של צוות. זה לא משנה אם המנהל מרכיב את הצוות מאפס, מקבל צוות קיים או בונה אותו מחדש - המנהל חייב לבחור צוות שאפשר לבטוח בו. שום פיתוח רציני לא יכול לעבוד באמת אחרת. הצוות שהמנהל בונה צריך להיות צוות שאפשר, בין השאר, לבטוח בו שהוא עושה את המקסימום, עושה (בגדול, וברמה המקצועית) את הדבר הנכון. הפוסט הזה הוא לא על ניהול בכאוס, אז אני לא ארחיב בנקודה הזו. אם הביטחון בצוות נפגע, חייבים לטפל בזה כדבר ראשון - ואת זה צריך לתפוס לפני מצב החירום. בזמן שכולם לחוצים אי אפשר לבנות אימון (אם כי ניהול נכון של המשבר יכול לגרום לאימון לחזור אחרי המשבר).

בהנחה שבוטחים בצוות ובונים אותו בצורה הנכונה, יש מספר כללי ברזל שכדאי לשמור עליהם. אסור שאנשי צוות ישתתפו ביותר מדיון סטטוס אחד לפרוייקט ביום. אם צוות ההנהלה רוצה סטטוס מדויק זו אחריות ההנהלה להשתתף בפגישה יחד (ולא כל מנהל שיוצר פגישה לסטטוס אישי). לפגישה הזו צריך להתכונן - על ההנהלה לשאול את כל השאלות הפתוחות, ואם אפשר - להסביר מה סגנון התשובות המצופות (לא מה התוכן המצופה - אלא מהן המטריצות המעניינות, מה חשוב לכסות, תוכניות חילופיות וכו'). בצורה כזו הצוות הטכני יכול (וצריך) להגיע מוכן ולענות על הכל - להקטין את האוברהד על ההכנה לפגישה וגם את אורך הפגישה.

הצוות הטכני יכול ליעל את התהליך ע"י פעילות אקטיבית - ממילא הצוות צריך להסתנכרן עם עצמו, עם הלקוחות, עם הQA, וכו'. כדאי לכתוב מיילים מדוייקים של סטטוס (עדיף פעם ביום), כולל מה נעשה, מה המצב הנוכחי, מה התוכנית, ולשלוח לתפוצה הכוללת את כל הצוות הטכני אבל גם את ההנהלה המתעניינת. אם מנהל בכיר או מקביל מבקש להתערב, הוא מקבל במיידי את הסטטוס האחרון ומבין מה המצב הנוכחי - עצם הנוכחות של סטטוס אחרון תגביר את הבטחון שלו במצב. תפקיד ההנהלה לקרא את הסטטוס בעיון, ולא לרפרף. לא ייתכן מצב שמארגנים פגישה כדי לשאול על משהו שנענה בבירור בסטטוס במייל.

כדי לסכם, כמה נקודות שעל הצוות הטגני לעשות:

  • היו ברורים במיילים. שלחו מייל מלא, ברור, הכולל מה נעשה, מה ההבנה של הבעיה כרגע, מה התוכנית.
  • סמנו במייל אם יש פעילות שצריך לעשות ומי צריך לעשות אותה. אם יש הרבה אנשים בתכתובת והמייל ארוך, סמנו בבולד את השמות של האנשים שקיבלו משימה - זה עוזר למצא ולשים לב.
  • השתמשו בלשון טכנית ולא אישית כדי שיהיה אפשר לקדם את המייל לאנשים מחוץ למעגל היום יומי שלכם ולא לכתוב מחדש.
  • שלחו מייל באופן קבוע (כל יום, סוף יום, אמצע יום, וכו') ולא רנדומלית יום כן ויום לא. המנהל צריך לדעת שבסוף היום יש סטטוס מחכה, אחרת הוא יבקש פגישה.
  • אל תפחדו להגיש שאתם תקועים - ומה אתם צריכים כדי להשתחרר.
  • אל תפחדו להגיד מה אתם מנסים - אל תשארו כלליים ברמה שאי אפשר להבין ("מצאני בעיה חדשה ואנחנו מסתכלים עליה" אינו משפט טוב)
  • כל עוד הפרוייקט אינו נגמר, שמרו על תכתובת הסטטוסים.
  • אם יש צורך לעדכן בכמה מקומות (לדוגמא, מייל, מערכת באגים וכו') פשוט תעשו קופי פייסט. זה לא עולה יותר. אל תעדכנו במקום אחד ותשלחו את כולם לשם, לא כל מנהל מגיע למערכי בנתונים שהצוות הטכני משתמש בהם ביום יום. בנוסף, קופי פייסט יכריח אתכם להיות יותר ברורים בסטטוס.
  • נסו לתת למייל הסטטוס כותרת קבועה או טמפלט קבוע (כמו "סטטוס פרוייקט X ליום 1.1.00).

על הצוות המנהל לעשות:

  • בנו צוות שאפשר לסמוך עליו.
  • קראו בעיון את מייל הסטטוס. לשאול אם צריך, לא לחזור על שאלות שנענו במייל.
  • לפנות אישית אם צריך לשחרר אנשים מתקיעות.
  • לא לקבוע יותר מפגישת סטטוס אחת ביום.
  • מטרת המנהל היא לא להפריע לצוות הטכני - אם יש הרבה מנהלים והרבה פרוייקטים על המנהלים לסנכרן בינהם ולהגיע לפגישות של מנהלים אחרים.
  • הסבירו לצוות הטכני מה מענין אתכם - תנו להם להכין את עצמם - אבל התרכזו במשמעות ולא בשאלות הקבועות - אתם לא רוצים לקבע את הצוות הטכני אלא להסביר.
  • נסו להכיר את המערכות שהצוות הטכני משתמש בהם - לפעמים אפשר לקבל סטטוס ישר משם ולא צריך לחכות למייל היומי.
  • תמיד תשאלו ותמיד תנסו לייעל את התהליך.

יום שלישי, 4 בנובמבר 2008

נראות (visibility) של עובדים

נושא הנראות של עובדים בכל חברה שהיא אינה סטארט-אפ גארג'י (זאת אומרת, בגדול, מעל 5 אנשים) הוא נושא שעולה מחדש כמעט עם כל צוות שאני עובד איתו. ללא קשר לאיכות הטכנולוגית\טכנית\מקצועית של הצוות - למרות שיש טעות נפוצה שאנשים טובים עובדים וזה כל מה שחשוב להם.

ככל שהזמן עובר ואני פוגש יותר צוותים כאלה, אני מבין שהדרך להתמודד עם בעית הנראות היא ישירה וישרה. תמיד נמצא המתכנת שיעלה את השאלה הכאילו ברורה, כאילו מתחכמת, שאלה שלכאורה אני לא יכול לנצח עם תשובה מספיק טובה: "אם אני עובד הרבה שעות, עובד טוב, עובד מקצועי - האם אני צריך לעבוד פחות כדי שידעו מה אני עושה?".

והתשובה שלי היא להפתעתו, כן. האירגון צריך לדעת מה האירגון עושה. על מה אנשים עובדים, איך הם מתקדמים, מה הסיכונים, מה הן הדרכים לא לעשות את אותן טעויות שוב ושוב. איך האירגון מתמודד, כמה הוא שואל, איך הוא מתמודד עם שאלות קשות ואיך מגיעים לתשובות טובות - כל אלה הן שאלות מצויינות -  יש אירגונים שעושים את זה טוב ויש כאלו שפחות. יש שיטות פיתוח שמבקשות יותר דיווח ויש כאלה שפחות - אבל עדיין לא פגשתי צוות שבו כל אחד עושה מה שהוא רוצה ולא מדבר עם האחרים. זה לא צוות, זו קבוצה של משוגעים.

אחד מתפקידי כמנהל היא לאפשר למתכתנים לתכנת יותר ולדווח פחות. לצמצם (לא להעלים! זה לא אפשרי והרבה פעמים לא רצוי) את הביקורקטיה למינימום ואת הזמן הטכני למקסימום. מצד שני, אחד מתפקידי כמנהל הוא לגדל אנשים, לעזור להם להתפתח ולעזור להם ללמוד. את זה אני יכול לעשות רק אם אני יודע הרבה מאוד על מה הם עושים ואיך הם עושים את זה - ובשביל זה אני חייב נראות.

איך משיגים נראות?

  • שולחים סטטוס קבוע (לא חד פעמי) על דברים חשובים, עדיף לפני שהמנהל מבקש. חושב מאוד שהסטטוס יהיה קבוע מתחילת הטיפול בבעיה (או מהרגע שהיא הפכה לחשובה) על הסיום, לא קטעים מסויימים. המנהל חייב לסמוך על הדיווח שלכם.
  • האימיילים שלכם צריכים להיות ברורים. המנהל קורא הרבה תכנים והרבה סטטוסים, ולא תמיד מבין תוך שנייה על מה מדובר. אם אתם מוסיפים למנהל עוד עבודה ("לך אחורה ותקרא על מה מדובר") אתם אולי צודקים, אבל אתם רק גורעים מכמות הזמן שהמנהל שלכם יכול לטפל בכם. הסבירו מה המצב, מה הבעיה, ומה הסטטוס הנוכחי - אם שום דבר לא ממש השתנה, לא קורה שום דבר אם אתם עושים copy&paste, בשביל זה המציאו את זה.
  • דברו בישיבות על מה אתם עושים - בין אם זו ישיבה שבועית או scrum יומי. אל תנסו להעביר את הזמן שלכם - הוא שלכם, תשמתשו בו.
  • דברו גם במטבח, בצהריים, מתי שאפשר ונוח - על מה עשיתם, מה ראיתם. אף פעם אי אפשר לדעת מי שומע ואיך זה ישחק לטובתכם.
  • הגיבו מהר - אם המנהל שלכם מבקש משהו - מהירות התגובה חשובה - אתם נראים מקצועיים יותר (לא הייתם צריכים ללכת לחפש אחרי התשובה), שירותיים יותר (כן, גם מתכנתים הם נותני שירות) וזמן התגובה גם מרמז על אופי העבודה שלכם.

איך לא להשיג נראות? אל תשלחו אימייל בלילה רק כדי להראות שהייתם עד מאוחר. צוותים טובים עובדים לפי תפוקה, ולא בהכרח לפי שעות. אני תמיד זוכר את החבר'ה שהיו מגיעים 5 שעות אחרי בבוקר (כן, היו תקופות שהייתי מגיע ב6 בבוקר לעבודה), ויוצאים שעה אחרי - רק כדי לשלוח מייל שאומר שהם לבד בעבודה. אל תשלחו רק מיילים שאנשים מודים לכם על עבודה טובה (למרות שזה חשוב) - בלי לשלוח את כל השירשור לפני זה. אם אתם רוצים שידעו מה אתם עושים תשתפו אנשים בשירשורים החשובים (כנראה שאני כמנהל ממילא רוצה לדעת על שירשור חשוב) ואני כבר אראה את התודות שאתם מקבלים ואת הדרך שבה אתם עובדים.

יום רביעי, 2 בינואר 2008

Most Popular Stories 2007 — HBS Working Knowledge

 

An excellent link that shows the best management related stories from HBS (Harvard Business School) this year. I greatly appreciate these articles and getting the best of 2007 is awesome.

Most Popular Stories 2007 — HBS Working Knowledge

יום שני, 3 בדצמבר 2007

זיהוי מובילים בצוות שלך

לזיהוי המובילים בצוות יש הרבה מאוד חשיבות בניהול הצוות ביום יום ולטווח הארוך. עצם הרצון למצא את המובילים גורם למנהל לכמת ולהגדיר מה הוא מוביל בצוות, כימות שנעשה במודע תוך מחשבה ולא כענן כללי של "תחושה" של מובילים או הגדרת המובילים ע"י הצוות, או לפי תפקיד רשמי. היתרון השני הוא בהשקעה בשימור העובדים, בקידומם, והערך המוסף של העברת העובדים האלה לאותו דף של המנהל.

אז מי הם המובילים? כמובן שאין תשובה אחת טובה. ההכדרה תלויה בחוזקות ובחולשות של המנהל (במקרה האידיאלי העובדים המובלים ישלימו את המנהל), של הצוות (כנ"ל) ושל הקבוצה או החברה. ייתכן שהם יהיו מובילים חברתיים בחברה שזקוקה למוראל גבוה או שמסתמכת על עבודת צוות, או אנשים שמוסיפים שלווה ורוגע בחברה פרועה וחסרת מנוחה. לעיתים רחוקות הם לא יהיו גם מובילים בעלי יכולת טכנית גבוהה - משום שהמסר במקרה כזה עלול להיות בעייתי מאוד ולהראות על העדפה לא מוצדקת, סדר עדיפויות קלוקל ונפוטיזם.

כיצד בכל זאת מזהים את המובילים?

מתחילים באיסוף התכונות הנדרשות, כששמים לב על ביצועים ולא על פוטנציאל. (כן, אם העובד יכול הרבה אך עקב דרישות התפקיד לא התאפשר לו להיות בולט, הוא אינו יכול להיות כזה, עדיין. אם זה מטריד את המנהל, עליו לדאוג לשינוי תפקיד בשלב הבא, למקום שיאפשר לעובד להציג את יכולתו). כדאי להכניס את הדרישות מלמעלה עד למטה -> דרישות האירגון (אם קיימות כאלו), האתיקה של האירגון, דרישות הקבוצה ודרישות הצוות. כדאי לעבור על דרישות טכניות וחברתיות. השלב השני הוא לכמת - אפילו בניקוד - את הדרישות, לתת משקלים ולאפשר סיכום (EXCEL יכול לעזור מאוד בשלב הזה). אח"כ מכניסים את הנתונים, והציום המתקבל מרמז על המובילים.

יש שיטענו שהתהליך הזה מספרי מדי, ולא מספיק אישי. יכול להיות, אם כי נראה לי שכימות התהליך ע"י המנהל הוא הוא הנופך האישי שחסר. צריך להזהר מעודף אישיות בתהליך כדי זהות את המובילים האמיתיים ולא את אלו שהמנהל מעדיף, משום שאלו לרוב יהיו האנשים הדומים למנהל ולא המשלימים אותו.

ומה עושים עם עובדים חדשים יחסית?

מה כדאי לעשות עם עובד חדש יחסית שמראה יכולות ותכונות של עובד מוביל? האם להכניס אותו לתוך המעגל המובחר?

עדיף שלא. כדאי לתת לעובד חדש זמן כדי להוכיח את עצמו ולא לאפשר רושם מהיר שעלול להיות מטעה. כדאי גם לאפשר לעובד ליצור סביבו את ההילה של המוביל באופן טבעי, דבר שיקל על המנהל להעבירו לתוך הקבוצה הזו באופן רשמי יותר, ואפילו לקבל על זה נקודות זכות ("כאן מקדמים אנשים שמגיע להם"). בנוסף המנהל מאפשר לעצמו אפשרות קידום כלשהי לאנשים מוצלחים לתוך המעגל.

יום שבת, 17 בנובמבר 2007

הערכת עובד שמשתפר..

 

אחד הרגעים הקשים בניהול הוא הרגע של הערכות עובדים. בהנחה שלא כל העובדים מושלמים ומאושרים, תמיד יהיו קטעים שקצת יותר קשה לעבור.

אחת הבעיות שעלולות לעמוד בפני מנהל היא בעיה של עובד שהשתפר מאוד במשך השנה. לכאורה - אידיאלי. למעשה - בעיה קשה. העובד מקבל הערכה על שנה שלמה של עבודה. לעיתים קרובות הערכה זו תשפיע על השכר, העלאה בדרג\מעמד, תפקיד הבא, וכולי, וקשה לתת הערכה טובה על סמך זמן קצר יחסית שהעובד עבד בו בצורה מסויימת (אפילו שזו היתה צורה מעולה). בנוסף, יתכן שהעובד עשה מאמץ מיוחד בחודשים האחרונים כדי לקבל את ההערכה הגבוהה, אך זהו מאמץ שהוא אינו יכול או רוצה להתמיד בו לאורך זמן - או במילים אחרות - זו אינה הערכה מדוייקת.

בפני המנהל צריך להיות מערך של אפשרויות תגמול לעובדים. כאן נכנסות האופציות הנוספות והשימוש החכם בהם. העובד המתואר כאן צריך לקבל פידבק חיובי, אישי, ואמיתי. כדאי לתת דוגמאות מהחיים האמיתיים (כמו תמיד כשנותנים הערכה), גם על העבודה המצויינת אבל גם על העבודה הפחות טובה שנעשה מוקדם יותר בשנה. כדאי להסביר מדוע במצב כזה קשה למנהל לתת הערכה גבוהה במיוחד, אם כי לציין שאם צורת העבודה הזו תמשך, בהחלט ייתכן שתהיה הערכה מצויינת בהזדמנות הבאה הראשונה (לא להבטיח דבר! אינכם יודעים באמת מה יקרה, ואם תוכלו לתת משהו בפעם הבאה), אבל כרגע זה לא אפשרי. מצד שני, כדי להשאיר את העובד עם המוטיבציה, לעודד אותו הלאה, ולתת את הערכה - כדאי לנסות להכין איזו תוספת, בונוס קטן או פרס, תלוי ביכולת של המנהל והחברה.

יום חמישי, 8 בנובמבר 2007

עבודה לפי תפוקה, לא שעות. האמנם?

משפט פופלרי בקרב עובדים ומנהלים לרוב הוא, שעבודה נמדדת לפי התוצאה בשטח, השלמת המשימה בצורה טובה ואיכותית, יש המגדילים לומר תוך כדי עבודת צוות, ולא לפי השעות שהעובד נותן. פופולרי מאוד, בעיקר בגלל שהוא לעיתים רחוקות מגיע לידי אפשרות ביצוע (כולם עובדים יותר מהשעות המקובלות בהייטק גם ככה) - כל שכולם ממשיכים להאמין בו.

אני לא בטוח בנכונות המשפט ולפי דעתי הוא יועמד לבדיקה יותר ויותר בשנים הקרובות, בעיקר עקב האפשרות של עבודה מרחוק, מהבית, בזמנו הפנוי של העובד ובשעות הנוחות שלו. הבדיקה תוכיח מי באמת יכול לעמוד בתנאי המשפט, ולהוכיח את עצמו כעובד מקצועי ורציני ומנהל שמאציל סמכויות וסומך על אנשיו. כמובן, שגם למנהל כזה יהיו עובדים שלא יכולים לעבוד או שעובדים פחות טוב בסביבה כזו. על כך בפוסט אחר.

הבעיה האמיתית מתעוררת כמו רבות וטובות מחברותיה, בזמן משבר. העובד מילה את משימותיו, עומד בזמנים, מספר הבאגים קטן עד לא קיים. הצוות, מצד שני, בצרות. התוכנה מתאחרת, החבר'ה טוחנים שעות ומנסים להגיע בזמן למטרה. כולם עובדים קשה. אתם מכירים את הסוטאציה.

ומה הבחור שלנו צריך לעשות? 9-10 שעות עבודה, האם עליו להשאר? אין לו משימות כרגע (אולי יגיעו בקרוב, אולי לא). השעה כבר מאוחרת. הוא עזר כל היום לאחרים. האם גם הוא צריך להשאר 12 שעות? האם הוא צריך לשאול פעם אחת, ואם אין כרגע משהו, ללכת? האם הוא צריך להגדיל ראש ולהתחיל לעזור לאנשים, לחפש עוד ועוד באגים כאילו אין מחר? עד מתי?

ואם אתם עונים כן, אז כיצד אתם דואגים לאיזון עבודה\חיים (work life balance) של האנשים? אם בכל משבר ובכל עת לחוצה חייבים להשאר (הרי תמיד מישהו בצוות יתקל בבעיות, לא?) הרבה שעות בכל מקרה, מדוע להתאמץ ולגמור הכל בזמן מראש? ואפילו אם כן - כיצד סביבה כזו תשפיע על מצב הרוח של העובד.

אמממ. עדיין אין לי פתרון טוב, אני חייב להודות. יכול להיות שזה מצב ביניים, שההתנהגות תלויה בעובד ובמנהל עצמו. או ביחסים שלהם, או במטרות של העובד, וכו'. אבל מה שבטוח, שמבחינתי, עוד סיסמה נעלמה.